<h1>סמ"ק מצוריך סימן ר"ל</h1>
<h2>דף קיב:</h2>
בפ"ק דקידושין (דף י"ב) אמר כל המצער שליח בית דין יש רשות לבין דין להכותו מכות מרדות. הגה"ה, דמצער שליח דרבנן שהזמינו שליח הדיינים וקם והיכהו בפ"ה דאי בגדפו וחרפו דינו בשמתא כדאמר בפרק בתרא דקידושין (דף ע') גבי מאן יהודה שויסקל, לשון התוס' בפ"ק דקידושין. הכא איתא התם ההוא גברא דהוה בנהרדעא ואיקלע לפומבדיתא קרב לגבי טבחא אמר ליה הבו לי בשרא אמרו ליה עכיב עד דשקיל שמעיה דרב יהודה בר יחזקאל ברישא ונתיב לך אמר להו מאן הוא בר שויסקל דשקיל מקמאי — פ"ה לשון גנאי הוא אוכל שויסקי צלי לשון רבינו הלוי — אתו אמרי ליה לרבי יהודה אפיק שיפורא שמתיה, פ"ה כדאשכחן שמנדין לכבוד הרב במועד קטן (דף ט"ז), עכ"ל בפ' תוס' דקידושין. ויש לפרש דאדרבא שמתא עדיפא והתם לפי שביזה רב יהודה עצמו, וגם יש לומר דדוקא שליח הדיינים אבל שליח תלמיד חכם לא ורב יהודה לפי שביזה אותו, לשון התוס' פ"ק דקידושין, עכ"ה. וגרסינן בפרק הגוזל בתרא (ב"ק דף קי"ב) אמר רבא (לפנינו אי' רבינא) שליח בית דין מהימן כבי תרי לומר שלא רצה לבא לבית דין שמנדין אותו אבל אין כותבין שטר שמתא הוא הנקרא בתלמוד פתחא אלא על פי שנים לפי שעליו ליתן שכר הסופר בטרם יקרע השטר כשיפייסו עמו ויש כאן הוצאת ממון — הג"ה תו', מנדין לאלתר ושונין לאחר ל' יום עוד פעם אחרת, לשון תוס', עכ"ה. פ"ק דסנהדרין (דף ח'), אמר רבא הני בי תלתא דיתבי בדינא ואתא לשליחא דבי דינא ואזמין מפומא דחד לא אמר ולא כלום והני מילי בלא יומא דדינא אבל ביומא דדינא לית לן בה. ואמרינן בפרק הגוזל בתרא (ב"ק דף קי"ב) דקבעינן זימנא שפיר על פי אשתו או השכנים לאדם שאינו בשעת הזמנה בעיר ויש לו לבא בו ביום שלא ישכחוהו מלהזמינו. ואומר שם דכתבינן פיתחא עליה על דלא אתא לדינא כי אתא לדינא קרעינן לפיתחא, וכמו כן כתבינן על דלא ציית דינא כיון דאמר צייתנא קרעינן. אמר רב חסדא קבעינן זמן שני וחמישי ושני למחר כתבינן פיתחא אבל איתתא דשכיח במתא אי קבעי לה זימנא בצפרא ולא אתא כתבינן עלה פיתחא לאורתא. אמר רב חסדא לא מקבעינן זימנא לא ביומי ניסן ולא ביומי תשרי ולא בערבי שבתות וימים טובים משום דטרידי במועדות אבל מניסן לבתר ניסן או מתשרי לבתר תשרי קבעינן אבל ממעלי שבתא לבתר שבתא לא קבעינן משום דטרידי, עכ"ל סמ"ג, (סי' ר"ח). הגה"ה, אותם שבאים במתנת המלך נהגו העולם שאין לבא לדין נגד שום אדם וכן נוהג רבינו יחיאל מפרי"ש, וכן אותם הבאים להזמנת הגדולים לצורך הקהילות אין להזמין אותם לדין, עכ"ל תוס'. הרב נ"ע לא היה רוצה לעשות [הזמנה] משום שהיה בעיר שלא היה בה בית הקברות, עכ"ה.
